בצק שמרים

מזה זמן מה אני אופה לחמים, פיתות ועוגות מבצק שמרים. לפעמים מקמח מלא, ולפעמים מקמח לבן.

שמרים בעקרון אוהבים שנותנים להם זמן, אבל מצד שני, רוב הזמן הם אוהבים להיות לבד. כשאני אופה, אני מכין לרוב כמות שמתבססת על מכפלות שקית קמח של 1 ק"ג. את מה שאני מעריך שנסיים ביומיים אני משאיר בחוץ/במקרר והשאר מקפיא אחרי שהמאפה מתקרר מעט.

פיתות מקמח לבן

היתרון במאפים ביתיים לדעתי הוא בעיקר הבריאותי והכלכלי.

הבריאותי- בגלל הימנעות מחומרים כימיים. כל משפרי האפיה והחומרים המשמרים.

הכלכלי- עשינו בדיקה וגילינו שבעצם לא מעט כסף יוצא בחודש לטובת לחמים, פיתות, לחמניות, רוגלעך, קרואסונים וכו'. סכום שמגיע לאלפי שקלים בשנה!!!

לשמחתי הרבה זה הגיע למצב שהבנות מעדיפות לחם או עוגת שמרים של אבא מאשר הקנויים. אז החומרים:

1          ק"ג קמח לבן/מלא.

1          קובית שמרים.

1/2       כוס סוכר.

1/2       כוס שמן זית. (כן, שמן זית!)

2.25     כוסות מים פושרים.

2          כפות חומץ

1          כפית מלח.

לחם מלא

אז נתחיל.

אני ממליץ בחום להשתמש במיקסר עם וו לישה כמובן.

אני מתחיל בזה שאני מנפה את הקמח. יש לי נפה חשמלית אז זה מקל על העניין.

הקמח נכנס לקערה של המיקסר. אחרי זה השמרים ואחריהם הסוכר. לגבי הסוכר, ניתן להפחית או להוסיף לפי טעם הקהל. העניין הוא שגם אם הלחם מעט מתוק, מבחינתי עדיף ילד שבע אחרי שאכל פרוסה של לחם עם משהו בריא לעומת ילד שלא יאכל ויחפש השלמות עם דברי מתיקה עם הרבה יותר סוכר ורעלים. הכלל בילדותי היה שאפשר לאכול ממתק אחרי שאכלת אוכל.

מערבב קלות את כל החומרים היבשים עם כף, ומוציא את הכף (חוץ מהפעמים שלא).

ממלא חצי כוס, כ- 100 מ"ל של שמן זית ומוסיף לקערה.

את הכוס של השמן אני ממלא כרבע כוס ממתקן המים במים רותחים והיתרה מים קרים. ולקערה. בצורה הזו השמן שנותר בכוס מתנקה. וחוזר על הפעולה הזו שוב עם הכוס השנייה. ובסוף שתי כפות חומץ. למה חומץ? כי הוא פועל כחומר משמר טבעי לחלוטין. טעמו של החומץ לא נותר.

מפעיל את המיקסר על מהירות איטית ביותר ומתבונן. למה מתבונן? כי קמח מתנהג שונה בכל פעם מחדש. אם העיסה יבשה מדיי אחרי כשתי דקות ולא כל הקמח הצטרף לחגיגה יש להוסיף עוד כרבע כוס מים פושרים. אמורים לקבל בצק לח וגמיש סביב וו הלישה, מעט דביק כשחלק התחתון שלו נצמד לתחתית הקערה בזמן הבחישה. כתבתי עד כרבע כוס, כי זה משתנה מפעם לפעם. לפעמים יותר, לפעמים פחות, יש להוסיף מעט מים כל פעם ולהמתין עד לספיגה שלהם. בשלב הזה יש להוסיף את המלח.

את הבצק אני מוציא מהקערה ומעביר לקערה גדולה מפלסטיק. מורח את הבצק בשמן זית כדי שלא יתייבש מכסה בשקית פלסטיק מעליה מגבת ומניח על גג המקרר בחלק האחורי החמים.

אחרי 20 דקות בערך אני "מפיל" אותו- פותח את הכיסוי נועץ אצבעות בבצק בכמה מקומות ומכסה שוב. הפעם לכ- 45 דקות. הבצק כמעט יכפיל את נפחו בזמן הזה.

אני לוקח 700 גרם של בצק, מכדרר לכדור חלק, את הכדור אני הופך לנקניק ומניח על נייר שעווה מקומח קלות. את הנייר עם הבצק אני מניח בתוך תבנית אלומיניום אינגליש  קייק גבוהה. לא הרגילות, חפשו את הגבוהות.

ואז שוב להתפחה של הכפלה. כחצי שעה עד שעה. לפני ההכנסה לתנור, לקחת סכין חד במיוחד וחרוץ שלושה ארבעה פסים. בעדינות, שהבצק לא ייפול. הסכין צריך להיות חד מאד. אחרי זה אני שובר ביצה וטורף אותה בכוס עם מים בערך ביחס של 1:1 ועם מברשת אני "צובע" את החלק העליון של הלחמים.

את תבניות אני מכניס לתנור שחומם ל- 180 מעלות.

אחרי כ- 15 דקות כשהלחמים כמעט מוכנים אני שולף אותם מהתבניות אלומיניום ומחזיר לעוד 10 דקות של השחמה גם מהצדדים. בגמר האפייה כשהלחמים לוהטים, אני מעביר שכבה נוספת של הביצה הטרופה.

לחם לבן

פיתות

אם אנחנו בעניין של פיתות זה השלב שבו ניתן להתחיל לשלב את הילדים בהכנה. לפיתות אין צורך בהתפחה בשלב הראשון ומיד אחרי הלישה לקחת נייר שעווה, לפזר עליו מעט קמח. לחלק את הבצק לכדורים של כ- 80-100 גרם לרדד את הכדורים לעובי של כחצי ס"מ ולהניח על נייר השוועה, 4 פיתות על נייר. הכדורים לפני הרידוד צריכים להיות חלקים באופן שאחרי הרידוד מתקבל משטח עליון חלק. את נייר השעווה עם הבצק עליו אני מניח במקום חמים. ניתן לכסות עם מגבת. בעקרון ניתן לאפות אחרי חצי שעה, אבל גליתי שהמתנה להתפחה טובה של כשעה מתקבלות פיתות יותר בשרניות. את התנור מחממים למקסימום – 250 מעלות.

רגע לפני ההכנסה של הפיתות לתנור, הופכים את הפיתות על הנייר. בהתחלה נעזרתי בסכין/מרית אבל אחרי זה גילית שניתן לקלף אותן מהנייר. אני מרים את אחת הפינות בעדינות הופך את הפיתה על היד השנייה ומקלף את הנייר מלמעלה. ואז מניח את הפיתה ההפוכה בחזרה. ההפיכה הזו, עוזרת להתנפחות המיוחלת.

פיתות מקמח מלא בתנור

עכשיו מגיע החלק הכי כייפי. מכניסים את המגש עם נייר השעווה והפיתות לתנור ומסתכלים על הקסם. הפיתות מתחילות להתנפח. בהתחלה בועה קטנה ואז כמו שמנפחים מזרן ים הכול מתמלא באוויר לכל מצהלות הילדים. כשמזהים הזהבה בחלק העליון של הפיתה להוציא אותן מהתנור ולכסות במגבת.

פיתות מקמח מלא מוכנות

לגבי עוגת השמרים את יתרת הבצק של כ- 250-300 גרם אבל ניתן כמובן גם יותר אני משטח למלבן (צורה כללית, לא ממש עם הזוויות) ואז מורח שכבה של שוקולד למריחה. אצלנו מאד אוהבים את זה של השחר העולה וכן יש גם שוקולד לבן למריחה. ניתן כמובן להכניס מה שרוצים, תמרים ריבות לשלב עם אגוזים וככל העולה על לבכם וטעמכם.

בגלל השוקולד העוגות נכנסות אחרונות לתנור, כי הן תופחות הכי לאט. כשעה וחצי כדי לקבל נפח יפה.

ושוב מריחה של ביצה לפני ההכנסה לתנור על 180 מעלות עד להשחמה ושכבה נוספת אחרי. אם אוהבים שומשום או פרג אפשר לפזר לפני ההכנסה לתנור. פס אחד משארים בחוץ והשני הולך למקפיא.

כשמרדדים יש לפזר מעט קמח על משטח העבודה.

הפיתות בתמונה הראשונה בתחילת הפוסט, מקמח לבן, שאר הפיתות מקמח מלא, הלחם הראשון מקמח לבן והלחם השני מקמח מלא. ההבדל היחידי הוא שצריך מעט יותר מים בקמח מלא.

טיפים:

אני נוהג לעטוף את כל המאפים במגבות נייר ואז בשקית ניילון.

הלחמים העוגות והפיתות נשמרים במקרר לטווח קצר ובמקפיא לטווח ארוך.

פיתות באופן כללי אם קונים פיתות בסופר, בקשו מהמוכר/ת פיתות קפואות. למה? בסופר לא אופים את הפיתות, הן כבר אפויות ובעצם רק מחממים אותם, פעולה שמיבשת את הפיתה. קחו פיתה קפואה, חממו במיקרוגל או הפשירו לאט.

לגבי פיתות יבשות יש לי פטנט אדיר. קחו פיתה שמעט התייבשה, קחו שורה של שלוש ארבע רצועות נייר מגבת הרטיבו את הנייר מגבת היטב אבל שלא יקרע, עטפו את הפיתה והכניסו למיקרוגל לדקה +-, תלוי במיקרוגל שלכם. בפעולה הזו מחזירים את הלחות לבצק ובאופן מדהים הפיתה תישמר רכה וטעימה לפחות לעוד 24 שעות.

בהצלחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s