הרכיבה אל החופש

r3_3האספלט, המדרכה,  הבתים, הכל חלף אל מול עיניו מהר.
יום שישי, לילה חמים באמצע יולי, השעה הייתה 02:00 לפנות בוקר והוא אחז את מותניה של תום בשעה שהיא רכבה על היאמהה R3.
אתה יכול לחבק אותי במותנים, אבל אם תעלה אותם יותר מדי אני אעלה ל"ווילי" שיעיף אותך מהאופנוע ולא אחזור לאסוף אותך.
הוא לא ידע בדיוק מה זה אומר, אבל זה נשמע לו איום מספק.
זו הייתה הפעם הראשונה שהוא רכב על אופנוע והתחושה הייתה משכרת. 320 סמ"ק גרגרו בהנאה מתחת לרגליו, הרוח ליטפה את פניו והמראות חלפו על פניו באופן שלא הכיר עד כה.
כמה שעות לפני כן, אחרי משחק הכדורגל הקבוע שלהם ביום שישי אחה"צ ניגש אורי לחי והציע לו להגיע למסיבה יחד עם נתן.
"שומע, קיבלתי מאפרת הזמנה למסיבה הכי טובה שתהיה היום בעיר. והיא אמרה שאני יכול להביא איתי שני חברים. אתה בא?"
-כן.
-סבבה, אני אוסף אותך בעשר וחצי.
הם הגיעו לשם באחת עשרה ואחרי הבדיקה של סלקטור, הם נכנסו להאנגר.
האורות היבהבו בצבעים של אפור כחול מבעד לעשן והריחות של עשן הסיגריות והבשמים התערבבו באפו. ההאנגר כבר היה עמוס באנשים שרקדו והמוזיקה הקצבית ניגנה בעוצמה. מדי פעם רעדה הרצפה מעוצמת הבס.
אורי צעק לו באוזן, אפרת מחכה לנו ליד הבר, בוא. הם נדחקו בין האנשים וכאשר הגיעו אל הבר ראו שם את אפרת יחד עם עוד שתי חברות. אורי ניגש אל אפרת והאחרי החיבוק והנשיקה הציג את חי ונתן. אפרת מצידה הציגה את רוויטל ואת תום.
העיניים של חי ותום הצטלבו והוא איבד לשנייה את יכולת הדיבור. היא לבשה מכנס ג'ינס צמוד, חולצה כתומה, היו לה פנים יפות, שיער שחור פחם גלי ועיניים ירוקות חתוליות. בידה היא החזיקה משקה וכשהיא חייכה אליו, גומת חן קטנה הופיעה על לחי ימין.
הוא הזמין מהבר חצי ליטר בירה מהחבית וחמש דקות אחרי זה הוא מצא את עצמו מנהל שיחה עם תום. הם רקדו והשתוללו כל הערב וכל תנועה של תום הטריפה את החושים של חי.
לקראת שתים בלילה חי אמר שהוא מתחיל להיות עייף ושהוא צריך לקום מחר מוקדם יחסית. הוא שאל אותה איך הם יכלו לשמור על קשר והיא אמרה לו, "בוא אני אקפיץ אותך הביתה".
-אה, לא הגעת עם אפרת שאל חי?
-אמממ. לא ענתה תום בשעה שלבשה את מעיל העור.
– מעיל? בקיץ? שאל חי?
– כן, ענתה תום. זה יעיל אם מחליקים?
-על בננה? צחק חי?
-לא, על R3 ענתה וחיוך גדול התפשט על פניה.
-חכה שניה אמרה. כשחזרה החזיקה בידיה שתי קסדות שחורות של SHOEI.s-l1000
-אתה יכול לחבק אותי במותנים, אבל אם תעלה אותם יותר מדי אני אעלה ל"ווילי" שיעיף אותך מהאופנוע ולא אחזור לאסוף אותך. לא היה לו מושג על מה היא מדברת אבל הוא הינהן.
הדקות הבאות היו כמו זריקת אנדרנלין למוח. היא עלתה על האופנוע שיחקה עם המפתח, לחצה על הסטארטר והמנוע גרגר. תעלה, היא אמרה לו, והוא עלה. מחבק את המותנים הצרות שלה והריח שלה מילא את כל חושיו. בסיבובים תטה את הגוף יחד איתי. היא אמרה והוא הנהן שוב.
ההתחלה הייתה רגועה. הם יצאו מהחניה אל הכביש. ברחוב הסתובבה חבורה של אנשים צוחקים וצוהלים, וכנראה קצת שיכורים. כשהרמזור התחלף לירוק, תום סובבה את המצערת, הוא הרגיש את הגוף שלו נזרק מעט לאחור וחיבק אותה מעט חזק יותר. לאט לאט המהירות גברה, אבני השפה על המדרכה חלפו על פניו במהירות הולכת וגוברת עד שכמעט הפכו לפס אחיד. כשיצאו לעבר הכביש המהיר הוא התחיל להתרגל, ותחושה מטורפת של חופש מילאה את ליבו. האופנוע  ריחף על האספלט אל תוך הלילה והוא הרגיש מאושר. כשירד מהאופנוע כשהגיעו אליו לבית, היא סימסה לו את מספר הטלפון שלה והם קבעו לדבר מחר.
האלכוהול, המסיבה, הרכיבה תום, הכל התערבב לו בתוך הראש והוא התקשה להירדם. לבסוף נרדם כשהחיוך שלה מלווה אותו את תוך החלום. תום אספה אותו למחרת בשעות אחה"צ לים וכשהשמש נשקה לים הוא קירב את שפתיו אל שפתיה והיא נענתה.
החודשיים הבאים היו התקופה היפה ביותר בחייו. כבר ביום ראשון הוא החליט לקחת שיעורים ברכיבה על אופנוע, אחרי חודשיים הוא עבר את הטסט, ושבוע לאחר מכן היה לו כבר אופנוע משלו. תום וחי יצאו לרכיבה משותפת בפעם הראשונה. הכי הוא אהב את הרכיבות הליליות. הוא והיא מלכי הכביש, רוכבים בין הרכבים על האספלט החם. הנוף נעלם בחושך ונדמה שאתה מרחף בחלל. פעם הוא מוביל ופעם היא.
שבוע אחרי שהוא קנה את האופנוע, תום אמרה לחי שיתכונן לשישי בערב, שהיא תיקח אותו למקום הסודי שלה. הוא אסף אותה בשעה עשר והם פתחו ברכיבה. בכביש החוף הרכיבה של תום עוד הייתה מתונה, ואז הם התחילו לעלות על רכס הכרמל. תום רכבה בפראות והכבישים החלו להתפתל. הוא השכיב את האופנוע בפיתולים עד שכמעט הברך שלו נגעה בכביש. אבל זו הייתה נסיעה מאתגרת ומרגשת. בקצה הרכס תום פנתה לדרך צדדית ואחרי כמאה מטרים היא עצרה. מולם נשקף נוף עוצר נשימה של הים. היא הוציאה מהארגז שתי שמיכות פרסה אחת מהן על האדמה והתיישבה. חי התיישב לצידה ושניהם הביטו אל האופק.
-לכאן אני באה כדי לנקות את הראש. השקט של היער והנוף מאפשרים לי להירגע ולחשוב על הדברים.
-גם לי יש הפתעה קטנה אמר חי. הוא קם, צעד אל האופנוע שלו וכשהוא חזר היא ראתה בידיו בקבוק יין אדום, שתי כוסות וחיוך גדול על פניו. הוא התיישב לידה מזג יין לכוסות הגיש אחת מהן לתום הקיש כוס בכוס ואמר " לחיים". ואז, לאחר שניה הוא אמר לה,  "אני אוהב אותך…"  תום חייכה אילו, נשקה לשפתיו ואמרה " אני אוהבת אותך".
לקראת ראש שנה הם החליטו שהם יורדים עם האופנועים לים המלח. הכבישים הארוכים, הפיתולים בכביש, אתגר רכיבה רציני ובסופו לינה בשטח. ההתרגשות הייתה רבה. הם יצאו מוקדם בבוקר, העמיסו על האופנועים את האוהל, שקי השינה ושאר הציוד. חי הביט בתום מהצד בשעה שהיא לבשה את החגורה. היא לא יכלה להיות יותר סקסית בעיניו. תום קלטה אותו מביט בה וחייכה. "יאללה פשוש… עפים?" הוא הנהן, עלה על האופנוע, נגיעה קלה בכפתור ההצתה והמנוע החל לגרגר בהנאה.
הירידות לים המלח היו הנאה צרופה לשניהם, תום נתנה לו להוביל ולקבוע את הקצב. הם רכבו כשהם מעלים ומורידים הילוכים, משכיבים את האופנועים בסיבובים המפותלים. נהיגה מורכבת ומהנה כאחת. בסופה הם עצרו בתחנת הדלק למנוחה. חי הלך לקנות לשניהם מים קרים וכשהא חזר הוא מצא את תום יושבת על שפת המדרכה. מגפי עור שחורים, מכנס ג'ינס משופשף חולצת טריקו לבנה ומעליה מעיל העור. החגורה והקסדה היו מונחות לצידה ומשב רוח קליל פיזר מדי פעם את גלי השיער השחור שלה. כמעט כמו הפגישה הראשונה שלהם. מאחור היתמרו להם רכסי הרים צהובים והיא הביטה אל הנוף.
הוא הוציא את הטלפון שלו וצילם אותה. כשתום שמעה את רעש הצילום, היא הסתכלה אליו במבט נוזף, אבל חייכה. הוא התיישב לצידה וריח השמפו משערה עטף אותו כשהגיש לה את בקבוק המים הקרים הפתוח.
אחרי המנוחה תום חזרה להוביל. היא אהבה את הכבישים הארוכים. את המרחבים. לחיצה על המצערת והאופנוע שועט קדימה, הגלגל הקדמי מתרומם מעט לאוויר ויורד. נדמה שבהתחלה תמונות הנוף חולפות במהירות ואז פתאום הכל מאט. כאילו בהילוך איטי. רק היא והאופנוע. הדממה בתוך הקסדה והנוף מסביב. החופש האמיתי.
היא הסתכלה מסביבה. אמא שלה עמדה לידה. העיניים שלה היו עייפות. אבא שלה ישב על הכורסא משמאל וקרא עיתון.
משה… אמרה אמא שלה, היא מתעוררת.
ידה השמאלית ושתי רגליה היו מגובסות. צינור של אינפוזיה השתלשל מידה השמאלית. אור הפלורסנט האיר בעוצמה מלמעלה וריח חריף עמד באוויר. ריח של ליזול.
-איפה חי?
-אמא שתקה.
-איפה חי?! הגבירה תום את קולה.
-אביה הניד בראשו.
-את לא זוכרת, שאלה אימה?
תום הביטה מצועפות באמה ולאט החלה להיזכר. הסיבוב, כתם השמן, ההחלקה. האופנוע שהתהפך לו מספר פעמים. גופה התעופף לו לאוויר ונחת בעוצמה על הכביש ואז התגלגל עוד מספר פעמים.
אבל חי? מה קרה לו? אני זוכרת שהוא הגיע אלי ודיבר איתי? מה קרה?
אביה הרים את ראשו מהעיתון והחל לדבר בקול חרישי. אחרי ההתהפכות שלך, חי ניסה להתחמק מלדרוס אותך ירד לשולים והתהפך גם הוא. את שכבת על הכביש והוא רץ אליך כדי לפנות אותך מהדרך. פצוע וחבוט הוא גרר אותך אל שולי הדרך אבל אחד הנהגים שבדיוק כתב הודעה בטלפון לא הבחין בכם, וכשהוא הבחין הוא ניסה לסטות ופגע בחי. מעוצמת הפגיעה חי מת במקום.

 

במסגרת אתגר הכוורת להלן סיפורים קצרים נוספים של כותבים שהשתתפו באתגר:
איתן מושקה: "שור חמור וסוס יאור"
יואב מורן: "הכוורת – סיפור אימה"
עמרי אמבר חלפין: "אולי קראו לו תומר"
אוהד קויתי: "צללים וערפל"
אור לבו: "חברות היא סוג של קסם"
עדי אלקלאי: "זה קרה כמו בשיר"
ברק שיטרית: "השבת הכי כייפית אי פעם"
מיכל בן סימון: "מעשיה על עוגייה עם חור"
אבי קסב: " מחלת נפש אצל בן משפחה"
יוסי מזרחי: "בדרך לחדר לידה עוצרים בזנזיבר"
מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“הרכיבה אל החופש

  1. פינגבק: חברות היא סוג של קסם | ניילון נצמד·

  2. פינגבק: שור, חמור וסוס היאור – אבא'שלהם·

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s