נורית – פרק א'

הוא נכנס לכיתה, היא הייתה כמעט ריקה. רק גלית וריקי כבר הגיעו ותפסו את השולחן הראשון מול הלוח.
הוא בכוונה הקדים, כי רצה לתפוס את המקום… מאחור, בפינה ליד החלון, כדי שיוכל לבהות בחלון כשישעמם לו. וגם, כדי שלא יסתיר בגלל הגובה שלו. היום הראשון של שלוש השנים האחרונות שלו במקום הזה, רק שיגמר כבר.

לאט לאט נכנסו שאר התלמידים. חלק כבר למדו איתו בחטיבת הביניים.
הוא שמר על המקום עד שעומר הגיע, זה היה הסיכום שלהם והם חברים כבר מהגן.
כשעומר הגיע הוא כבר הרגיש קצת יותר ביטחון. הוא עמד יחד עם עומר, איתי וחן וקישקשו על החופש שנגמר ועל מה שמצפה להם.
חמש דקות לפני הצלצול היא נכנסה. ג'ינס משופשף וצמוד, חולצת טריקו לבנה עם סמל ביה"ס, נעלי ספורט ממותגות ולבנות,
שיער שחור, גלי ופזור שהגיע עד לקימורי החזה המושלם שלה. עיניים שחורות ובוערות. התיק תלוי ברישול על הכתף וחיוך מושלם.
ריח עדין של בושם מילא את אפו כשעברה לידו בצעידה לעבר ענת ומירה שרצו אליה לחיבוק.

מאז, עברו שנתיים וחצי שנורית לא יצאה לו מהראש.
תמיד מוקפת חברים, אף פעם לא ניתן להחליף איתה מילה לבד.
והוא… הוא עדיין מסתובב עם החברים שלו.